אני בן שלושים ואחת שזה קצת יותר משלושים והרבה פחות מארבעים, אופטימי כשאני יודע שמסתכלים ופסימי כשלבד בים.
כמעט תמיד חייתי באזור חיפה - למדתי, עבדתי וביליתי בעיר שהתל אביבים אומרים עליה שהדבר הכי טוב בה הוא הכביש לתל אביב. אבל אני אוהב את חיפה אולי בגלל העליות - ככה לא משעמם בעיניים.
אני נפח. זה אומר שאני מנפח דברים. מסוג הדברים שמתנפחים, מתנפחים, מתנפחים, עד שמתפוצצים, כמו האינטרנט בשנת 2000. אז עכשיו אני עסוק בבועה 2.0. אני עובד בחברה קטנה וסימפטית שנכון להיום קוראת לעצמה סוכר גלמי (RawSugar).
יש אפילו כמה בלוגרים (וישראלים) שאימצו אותנו וגם לפעמים חילקו לנו מחמאות.
אני אוהב לנגן ומשתדל שגם אחרים יאהבו את זה שאני מנגן. אמנם עשיתי טעות טקטית בנושא כאשר בחרתי לנגן דוקא על תופים (הרמוניה שקטה זה לא הצד החזק) אבל מאז אני מנסה לכפר, אז על תופים אני מנגן או עם הלהקה שלי, או לבד כשאף אחד לא שומע או שאני פשוט עובר לגיטרה או פסנתר (טוב נו - קלידים דיגיטליים, לא ממש פסנתר).
למען האמת, הלהקה שלי היא לא ממש להקה פר-סה - זה מין סדנה כזו שאני משתתף בה כבר כמה חודשים שקוראים לה רוק-שופ (wRockShop)
שם נפגשים נגנים חובבים ועושים רעש בפני קהל. התפקיד שלי הוא לשמור שהרעש יהיה בקצב, וזה לא קל בכלל. אני ממש ממליץ על רוק-שופ כי כייף לנגן איתם ואם אתם כמוני - אוהבים לנגן, אכל מעדיפים להשאיר את זה תחביב צדדי ולא להשקיע בזה המון זמן, אבל עדיין להנות (ולשלם) אז זה ממש מתאים.
כאן בפליקר אתם יכולים למצוא כל מיני תמונות שלי וגם של חברים (מקווה שלא יכעסו כי לא נראה לי שביקשתי רשות). ואם אתם רוצים דוגמית אז הנה:
אני במקסיקו עם סיגר קובני "כאילו" מעשן
אני בפרו מטייל עם סוס (ולא על סוס - פשוט נשברו לי הבייצים אחרי שלושה ימי רכיבה)
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה